נהוג לומר כי עם ישראל הוא עם הספר ולכן, גם לעם הספר מגיע משכן מפואר משלו, תחתיו יצטופפו כל הנכסים הספרותיים והרוחניים לדורותיהם. 130 שנה אחרי שנוסדה לראשונה, הספריה הלאומית של העם היהודי עברה למשכנה החדש והמפואר, בטבורה של קריית הלאום בירושלים. מול מבנה הכנסת, לצד בית המשפט העליון ומוזיאון ישראל, שוכן המבנה החדש והמפואר של הספריה הלאומית. במאגרי הספריה רשומים מעל חמישה מיליון פריטים, בהם העותק המקורי של ההמנון הלאומי, יומן של הצנחנית חנה סנש וכתביו של אייזיק ניוטון.
המבנה המרשים, שתוכן על ידי משרד האדריכלים השוויצרי ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון, משתרע על שטח של 45 אלף מ"ר ושוכן על מגרש בין 16 דונמים. המבנה כולל עשר קומות, ארבע מתוכן נמצאות מתחת לפני הקרקע וכוללות חללי איחסון רבים. החשיבה האקולוגית המתקדמת של האדריכלים הובילה לתכנון גג קעור שנפתח בצוהר רחב, ומאפשר כניסת אור טבעי אל תוככי אולם הקריאה המרכזי, וכן למפלסים ולגרמי המדרגות שנמצאים מתחתיו ובסמיכות אליו. קו המחשבה המנחה היה להגביר את השימוש באנרגיה טבעית, ובהמשך לחשיבה זו הונחו בתשתית המבנה סלעים אשר מבודדים אותו מהשפעות האקלים החם בעונה החמה. על גג המבנה הונחו פאנלים סולאריים, שממירים את אנרגיית השמש הטבעית לטובת ייצור חשמל. במבט־על, ממעוף הציפור, נשקף משטח גג הספרייה מראה דמוי מגילה פתוחה.
מתוך הכרה בחשיבות הספרייה הלאומית עבור העם היהודי בישראל ובתפוצות וכדי להשוות את מעמדה של הספרייה החדש עם מוסדות מקבילים ברחבי העולם, קרן משפחת עידן ובתיה עופר השיאה תרומה כספית גדולה, שסייעה להרחבת ההשקעה במבנה האייקוני. הקרן המשפחתית תרמה לטובת הקמת הפארק בתוככי הספרייה הלאומית, בחלקו הדרומי של המבנה. פרויקט הפארק הופקד בידי משרד אדריכלי הנוף מילר־בלום, שהשקיעו מחשבה רבה בבחירת הצמחייה שתינטע ברחבי הפארק ובפיזורה הנכון. הצומח יכלול בין היתר - עצי זית, שקדים, עצי ברוש, חרובים, שיחים ירוקי עד, צמחי תבלין ריחניים ולצידם צמחייה עונתית. הקו המוביל את תוכנית אדריכלות הנוף הוא לייצר חווית סיור בטבע העירוני בתוך שבילים מתפתלים. הפארק נקרא "פארק עידן ובתיה עופר" והוא כולל גם אמפיתיאטרון פתוח ובו כ־200 מושבים ואיזורי מנוחה שיספקו רגעי השראה ושלווה למבקרים במקום.
